סיכום ממצאי סקר מצב הרוח בעולם התעסוקה בעיתות קורונה

במהלך חודש אוקטובר 2020 ערכנו סקר עמדות בקרב 450 מועסקים ומחפשי עבודה.. הסקר בוצע בשיתוף חברת היעוץ המובילה קבוצת נירם גיתן NGG, מתודה סקרים ומחקר סוציולוגי ובשיתוף התאחדות התעשיינים. הסקר בוצע בשיתוף הפאנל האינטרנטי סקרנט.

מצב הרוח בעולם התעסוקה בעת הנוכחית הינו, כצפוי – ירוד

  • כמעט כל המרואיינים (94%) מכירים אישית מישהו/י שפוטר או הוצא לחל"ת בחצי השנה האחרונה.
  • 72% מהמרואיינים פחות מאושרים כיום בהשוואה לתקופת הטרום קורונה. (באופן לא מפתיע, שעור הפחות מאושרים גבוה יותר בקרב מחפשי העבודה בהשוואה למועסקים. אם כי בשתי הקבוצות המצב אינו מעודד).
  • 72% חושבים שהתאוששות בשוק הישראלי צפויה רק בשנה-שנתיים הקרובות. 10% חושבים שלא צפויה התאוששות בשנים הקרובות..

בקרב המועסקים – מצב הרוח ברמת האינדיבידואל ירוד וכך גם ברמת הארגונים

  • רוב המרואיינים אינם אופטימיים ביחס להתאוששות שוק התעסוקה בישראל בתקופה הקרובה, ופחות מאושרים באופן כללי (81% חושבים שהתאוששות צפויה, במקרה הטוב – בשנה עד שנתיים הקרובות).
  • 72% ציינו שהאווירה הכללית בארגון שלהם השתנתה לרעה בתקופת הקורונה – אווירה יותר מתוחה ולחוצה, יותר אי וודאות וחשש מהבאות. 10% בלבד ציינו שהאוירה בארגון שלהם השתנתה לטובה (אווירה של מאמץ משותף ומחוייבות להצלחה).

עם זאת, נראה שרוב המועסקים חושבים שהארגונים שלהם דווקא מצליחים להתמודד באופן יעיל עם אתגרי התקופה

  • 79% מקרב המועסקים חושבים שהארגונים שלהם מגלים גמישות, יצירתיות ומצליחים להתאים עצמם לסיטואציות חדשות ותנאי אי וודאות.
  • בהתייחס להתנהלות של הארגון מול העובדים, 81% מהמעוסקים ציינו שבארגון שלהם ההנהלה מגלה אמפתיה והקשבה לצרכי העובדים נוכח נסיבות אישיות שקשורות לתקופת הקורונה.

נקודה נוספת שניתן לשאוב ממנה עידוד הינה כי באופן כללי לא חל שינוי לרעה בחוויית העבודה בתקופת הקורונה ברוב הפרמטרים שנבחנו ושעור גבוה יחסית מהמועסקים אף חושבים שחווית העבודה אף השתפרה בפרמטרים שבחנו.

  • אפקטיביות עבודה (49% ציינו שלא חל שינוי; 31% ציינו שהשתפרה)
  • יעילות עבודת צוות (48% ציינו שלא חל שינוי; 30% ציינו שהשתפרה)
  • אמון בהנהלת הארגון (53% ציינו שלא חל שינוי; 28% ציינו שהשתפר) – ממצא שחוזר על עצמו גם בסקרים נוספים שערכנו – בקרב מנכ"לים/יות ובקרב אנשי משאבי אנוש.
  • שביעות רצון ממקום העבודה (54% ציינו שלא חל שינוי; 28% ציינו שהשתפרה)
  • איכות הקשר המקצועי והאישי עם המנהל הישיר (61% ו 66%- , בהתאמה ציינו שלא חל שינוי; 24% ו 14%- , בהתאמה ציינו שהשתפרה)
  • כוונה להמשיך לעבוד בחברה (62% ציינו שלא חל שינוי; 19% ציינו שהשתפרה)

ניתן לייחס ממצאים אלה להתנהלות הנכונה של ארגונים רבים – בעיקר בכל הקשור לשקיפות וכנות מול העובדים ורגישות לסיטואציה שבה העובדים מצויים. בבחינת – "כולנו באותה סירה".

בשני היבטים אף חל שיפור מסוים בחוויה של שיעור גבוה יחסית מהמרואיינים:

• תחושת בטחון תעסוקתי (42% ציינו שהשתנה לטובה). כנראה שבקרב מי שעברו את "גלי הפיטורין/ חל"ת" יש מי שנוצרה אצלם תחושת ביטחון באשר למקומם בארגון.
• איזון חיים-אישיים עבודה (40% ציינו שהשתנה לטובה). לא מאוד מפתיע בהתחשב במעבר לעבודה מהבית / למודל ההיברידי.

בקרב מחפשי עבודה – באופן לא מפתיע, אין ציפייה לעתיד ורוד בזמן הקרוב

  • כמחצית מהמרואיינים פאסימיים באשר לאפשרות שימצאו מקום עבודה שהולם את הציפיות שלהם עד סוף השנה הנוכחית.
  • 16% בלבד חושבים שימצאו את התפקיד שהם מחפשים (תפקיד שהולם את הכישורים וציפיות השכר שלהם) בטווח זמן של פחות משלושה חודשים.
  • כנראה שכפועל יוצא מכך, 74% חושבים על שינוי במסלול הקריירה שלהם (הסבה מקצועית)

מונחים של פרקטיקות חיפוש עבודה, נראה שהפלטפורמה המובילה לחיפוש עבודה היא הלינקדאין – שללא ספק ממותגת כרשת החברתית המובילה בקונטקסט מקצועי וחיפוש עבודה

88% ממחפשי העבודה משתמשים בלינקדאין בתדירות בינונית עד גבוהה לחיפוש עבודה). לאחריה פניה ישירה למשאבי אנוש בארגונים (67% משתמשים באפיק זה לחיפוש עבודה). לאחריהם פנייה לחברות השמה. פייסבוק וחברים נמצאים במקום אחרון (55% ו-59%, בהתאמה משתמשים באפיקים אלה בתדירות בינונית עד גבוהה לחיפוש עבודה).

שלושת הפרמטרים שהכי משפיעים על ההחלטה בבחירת מקום עבודה הם:

• שכר והטבות (84% ציינו שזהו אחד משלושת הפרמטרים העיקריים בהחלטה על מקום עבודה)
• קרבה למקום המגורים (63% ציינו שזהו אחד משלושת הפרמטרים העיקריים בהחלטה על מקום עבודה)
• מידת העניין והמימוש העצמי בתפקיד (45% ציינו שזהו אחד משלושת הפרמטרים העיקריים בהחלטה על מקום עבודה)

שלושת הפרמטרים הכי פחות משפיעים בתהליך קבלת ההחלטות בבחירת מקום עבודה הם:

המלצות מחברים, מיתוג מעסיק ומקצועיות תהליך הגיוס. נתונים אלה מפתיעים במידה מסוימת, בעיקר נוכח
ההשקעה ההולכת וגדלה של ארגונים בתהליכים של מיתוג מעסיק ומוניטין כמקום עבודה טוב. נראה שמימוש עצמי בתפקיד, נוחות, וכמובן שכר – חשובים יותר.

לסיכום,

תמונת המצב שעולה מהסקר מעידה על מצב רוח ירוד למדי בשוק התעסוקה בישראל –בקרב מועסקים, ארגונים וכמובן מחפשי עבודה. הציפייה לעתיד – ברמת המאקרו (שוק התעסוקה בישראל) והמיקרו (מציאת מקום עבודה ותפקיד שהולמים את הציפיות והכישורים של הפרט), אינה מעודדת אף היא.
ממצאים אלה אינם מפתיעים, אולם משקפים מהימנה תחושה גלובלית של משבר, אי וודאות וחוסר יציבות. עם זאת, ניתן למצוא מספר נקודות אור שעולות בסקר. התובנה המעודדת העיקרית הינה שנראה שלפחות בחוויה של המועסקים, ארגונים מצליחים להתמודד עם האתגר הניצב בפניהם – גם ברמה הארגונית וגם ברמת הקשר האישי עם העובדים. עוד נראה שלא חל שינוי משמעותי לרעה בהיבטים בסיסיים של חווית העובד. שעור המרואיינים שחוו שינוי לרעה בחוויית העובד שלהם נמוך מ 25% . אמנם לא שעור אפסי, אבל נמוך מספיק כדי להעיד על "חוסן ארגוני קולקטיבי".
לבסוף, נראה שבצד של ארגונים, מרוב חיפוש אחר נרטיבים חדשניים ונסיון להמציא את הגלגל, שכחו את הבסיס – אנשים מחפשים מקום עבודה שבו יוכלו לממש את עצמם בתפקיד, להרוויח היטב ולהגיע בנוחות לעוד יום עבודה. כל השאר הוא בבחינת נחמד וטוב שיהיה, אבל אולי לפעמים פחות חשוב.

למאמר המלא שפורסם בכלכליסט